מצוות
תענית
1.
השגת הראב"ד הלכות נדרים פרק ג הלכה ט
הנודר
שיצום בשבת או ביו"ט חייב לצום. א"א דוקא בשאמר עלי אבל אמר הריני בתענית היום
אסור
2.
תענית דף יב עמוד א
אמר
שמואל: כל תענית שלא קיבל עליו מבעוד יום - לאו שמיה תענית, ואי יתיב מאי? אמר רבה
בר שילא: דמי למפוחא דמליא זיקא. אימת מקביל ליה? רב אמר: במנחה, ושמואל אמר: בתפלת
המנחה (פירוש רש"י - בסופה, תוספת ריצוי ותחנונים, עד שאומר: הריני מחר בתענית,
ודוקא נקט מנחה, משום דסמוך לתחלת יום תעניתו)
3.
תענית דף יב עמוד א
תנו
רבנן: עד מתי אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר, דברי רבי, רבי אליעזר בר שמעון אומר:
עד קרות הגבר. אמר אביי: לא שנו אלא שלא גמר סעודתו, אבל גמר סעודתו אינו אוכל.
איתיביה רבא: גמר ועמד הרי זה אוכל! התם כשלא סילק. איכא דאמרי, אמר רבא: לא שנו
אלא כשלא ישן, אבל ישן אינו אוכל. איתיביה אביי: ישן ועמד הרי זה אוכל! התם במתנמנם
4.
תענית דף יא עמוד ב
אמר
רבי זעירא אמר רב הונא: יחיד שקיבל עליו תענית, אפילו אכל ושתה כל הלילה - למחר הוא
מתפלל תפילת תענית.
5.
רש"י שבת דף כד עמוד א
והכי
נמי אמר רב הונא במסכת תענית יחיד שקבל עליו תענית, אף על פי שאוכל ושותה כל הלילה
מתפלל תפלת תענית, ובתשובת הגאונים מצאתי ברייתא, שנו רבותינו: פעמים שאדם שרוי
בתענית ואינו מתפלל, ופעמים שאינו שרוי בתענית ומתפלל, הא כיצד - כאן בכניסתה, כאן
ביציאתה, כלומר: ערב תענית, אף על פי שעתיד לאכול לאחר תפלה - מתפלל תפלת תענית,
וליל מחרתו, אף על פי שעודנו בתענית כשמתפלל תפלת ערבית אינו מתפלל תפלת תענית,
וסוף דברי הגאונים כתבו: אבל אין אנו רגילים לומר ערבית ואפילו שחרית, שמא יארע לו
אונס חולי או בולמוס ויטעום כלום, ונמצא שקרן בתפלתו
6.
מגילה דף ל עמוד ב
דאמר
רב הונא: מצפרא כינופיא. היכי עבדינן? אמר אביי: מצפרא לפלגיה דיומא מעיינינן במילי
דמתא, מפלגיה דיומא לפניא - ריבעא דיומא קרא ומפטרי, וריבעא דיומא בעו רחמי, שנאמר
ויקראו בספר תורת ה' אלהיהם רביעית היום ורביעית מתודים
ומשתחוים
7.
רמב"ם הלכות תעניות פרק א הלכות א-ד
מצות
עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור, שנאמר על הצר הצורר
אתכם והרעותם בחצוצרות, כלומר כל דבר שייצר לכם ... ודבר זה מדרכי התשובה הוא,
שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב
עונותיכם הטו וגו', וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם ... ומדברי סופרים
להתענות על כל צרה שתבוא על הצבור עד שירוחמו מן השמים, ובימי התעניות האלו זועקין
בתפלות ומתחננים ומריעין בחצוצרות בלבד, ואם היו במקדש מריעין בחצוצרות ובשופר,
השופר מקצר והחצוצרות מאריכות, שמצות היום בחצוצרות
8.
רמב"ם הלכות תעניות פרק א הלכה ט
כשם
שהצבור מתענים על צרתן כך היחיד מתענה על צרתו, כיצד הרי שהיה לו חולה או תועה
במדבר או אסור בבית האסורין, יש לו להתענות עליו ולבקש רחמים בתפלתו, ואומר עננו
וכו' בכל תפלה שמתפלל
9.
רמב"ם הלכות תעניות פרק ג הלכה ז
ויתרות
אלו, שבהן בלבד מתריעין ומתפללין ברחוב העיר, ומורידין זקן להוכיח לעם כדי שישובו
מדרכם, ומוסיפין שש ברכות בתפלת שחרית ובתפלת מנחה ונמצאו מתפללין ארבע ועשרים
ברכות
10.
רמב"ם הלכות תעניות פרק ד הלכה יח
ובכל
תענית מתעניות הצרות שגוזרין על הצבור מתפללין תפלת נעילה בכל מקום
11.
רמב"ם הלכות תעניות פרק א הלכה י
כל
תענית שלא קיבלה עליו היחיד מבעוד יום אינה תענית, כיצד מקבלה כשיתפלל תפלת מנחה
אומר אחר התפלה מחר אהא בתענית וגומר בלבו להתענות למחר
12.
מגיד משנה שם
ומ"מ
יש לי תימה קצת בדברי רבינו שכתב אומר עננו. ונראה מדבריו שהוא מתפלל עננו בתפלת
המנחה והוא תמה שלא תקנו עננו אלא ביום התענית אבל קודם לכן ודאי לא, וכן ראיתי לכל
המפרשים ופירשו שהוא מקבל תעניתו ומתפלל שירצה בתענית שיתענה למחר ואפשר שאף לזה
נתכוין רבינו
13.
תוספות מסכת עבודה זרה דף לד עמוד א
ואר"ת
כי לא הפסיד תעניותיו כי מאחר שהיה בדעתו להתענות היינו גמר בלבו והוי בכלל נדיב לב
דאמר דגמר בלבו אע"פ שלא הוציא בשפתיו
14.
רמב"ם הלכות תעניות פרק א הלכה ו
אין
גוזרין תענית על הצבור לא בשבתות ולא בימים טובים, וכן אין תוקעין בהן לא בשופר ולא
בחצוצרות ולא זועקים ומתחננים בהם בתפלה