תפילין
בזמן קריאת שמע ותפילה
1.
ברכות דף יד, ב
רב
משי ידיה וקרא קריאת שמע, ואנח תפילין, וצלי. והיכי עביד הכי? והתניא ... הגיע זמן
קריאת שמע - עולה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קריאת שמע ומתפלל ... רב כרבי
יהושע בן קרחה סבירא ליה, דאמר: עול מלכות שמים תחלה ואחר כך עול מצות. אימר דאמר
רבי יהושע בן קרחה - להקדים קריאה לקריאה, קריאה לעשיה מי שמעת ליה? ותו, מי סבר
ליה כרבי יהושע בן קרחה? והאמר רב חייא בר אשי: זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב,
ומקדים ומשי ידיה ומברך ומתני לן פרקין, ומנח תפילין והדר קרי קריאת שמע ... שלוחא
הוא דעוית. אמר עולא: כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין - כאילו מעיד עדות שקר בעצמו
(רש"י - לישנא מעליא). אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כאילו הקריב עולה
בלא מנחה וזבח בלא נסכים ואמר רבי יוחנן: הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה -
יפנה ויטול ידיו, ויניח תפילין ויקרא
קריאת שמע ויתפלל, וזו היא מלכות שמים שלמה. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל
הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קריאת שמע ומתפלל - מעלה עליו הכתוב כאלו בנה
מזבח והקריב עליו קרבן, דכתיב: ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'. אמר ליה רבא:
לא סבר לה מר כאילו טבל? דכתיב: ארחץ [בנקיון] ולא כתב, ארחיץ [כפי].
2.
רש"י שם
כאילו
הקריב עולה בלא מנחה - שחייבו הכתוב להקריב עמה שנאמר ועשירית האיפה וגו', אף הקורא
ואינו מקיים - אינו גומר את המצוה.
3.
תלמידי רבנו יונה ברכות [דף ח. בדפי הרי"ף]
הפירוש
הנכון כך הוא דעולא סבירא ליה דכיון דהוא קורא וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין
עיניך ואינו מניחם נמצא שמעיד עדות שקר על עצמו שמה שאומר אינו אמת ואף על פי שעשה
המצוה שיצא ידי ק"ש אפילו הכי עבר עבירה מצד אחר שהעיד עדות שקר על עצמו ורבי יוחנן
סבירא ליה שאפילו המצוה עצמה אינה נעשית שלמה כיון שלא קיבל עליו עול מלכות שמים
דהוי ליה כמי שמקריב תודה בלא מנחה וכו' כיון שקורא בלא קבלת מלכות שמים
4.
תוספות ברכות דף יד עמוד ב
וכן
מצינו שרבי יצחק ברבי יהודה שלח אחר טליתו ושהה השליח וכבר קרא ק"ש בברכותיה ונתעטף
בטליתו וגמר שמונה עשרה והביא ראיה מהכא מההיא דרב. מ"מ יש לחלק בין תפילין לטלית
דעיקר ק"ש ותפלה שייכי בתפילין כדאמר בסמוך כאילו מעיד עדות שקר בעצמו פירוש באדון
שצוה שהוא קורא והיו לטוטפת ולאות על ידך ואין. ותפלה נמי כדאמרן קרי ק"ש ומתפלל זו
היא מלכות שמים אבל ציצית שאינו אלא חובת טלית שאם יש לו טלית חייב ואם אין לו פטור
מציצית ויכול לקרוא ק"ש בלא ציצית ודאי דהוי הפסקה.
5.
פירוש הרשב"ץ
אלא
שאני מגמגם בדבר דמשמע דלא אותביה עליה דרב משום שהפסיק בין ק"ש לתפלה אלא מפני
ששנה הסדר שהיה לו להקדים תפלין לק"ש ולא היתה עיקר הקושיא למה הניחן בין ק"ש לתפלה
דהא ודאי פשיטא ליה לתלמודא דשרי כיון דצורך תפלה נינהו ... ואפשר נמי דהוא הדין
טלית דענין מלכות שמים הוא דעדיף שתהיה בתפלין יותר מציצית לפי שהן אות והיינו
דאמרינן דזו היא מלכות שמים שלימה דמשמע דעיקרא משום ק"ש הוא אבל לענין תפלה שאינה
קבלת מלכות שמים כך היא צורך לציצית כמו לתפלין
6.
רמב"ם הלכות תפילין פרק ד הלכה כו
אע"פ
שמצותן ללבשן כל היום בשעת תפלה יותר מן הכל, אמרו חכמים כל הקורא קריאת שמע בלא
תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו
7.
שולחן ערוך אורח חיים סימן לד סעיף ב
וי"א
שאם לא יוכל להניח בבת אחת, יניח של רש"י ויברך עליהם ויהיו עליו בשעת ק"ש ותפלה
ואחר התפלה יניח של ר"ת בלא ברכה ויקרא בהם שמע והיה אם שמוע
8.
שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנה סעיף א
נוהגים
שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית, ולא טלית, אלא לובשים טלית קטן תחת בגדיו בלא
ברכה ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם.
9.
שערי תשובה שם
ועיין
בשבו"י ח"ב סי' ל"ז בט"ב שנדחה וחולה שאין בו סכנה כ"כ התענה עד אחר חצות ונחלש עד
שצוה הרופא שלא יתענה יותר והורה המורה שיתפלל מנחה גדולה ואח"כ יאכל ולפי שהתפלל
ביחידות שכח להניח תפילין ... ולענין תפילין בודאי אם יכול לילך לבה"כ או לצרף מנין
ביתו בזמן מנחה יצרף עמהם בהנחת תפילין ויכוון עם הש"ץ בחזרת תפלה עם סדר קדושה
ואח"כ יחלוץ אותם כמ"ש בתשובה ח"ב ואם א"א לצרף מנין אזי יתפלל ערבית מבע"י וילבש
התפילין ויתפלל בהם ערבית ק"ש עם ברכותיו ואחר כך יחלוץ התפילין קודם שיתפלל י"ח אף
על גב דכתבתי שם בתשובה דאין להתפלל ערבית עם תפילין מכל מקום כאן ששכח מחמת אונס
חולי רשאי לעשות כן כדי שלא יהיה כקרקפתא כו' ע"ש ולא ידעתי ק"ש וברכותיו למה וכי
אין די שילבש תפילין קודם התחלת ערבית ויקרא בהם ק"ש כמו שנוהגים לעשות בתפילין של
ר"ת:
10.
שער הציון שם ס"ק ד
ובחנם
תמה השערי תשובה על השבות יעקב דלמה לא יקרא קריאת שמע קודם ערבית, עיין שם, דשם
הלא היה מבעוד יום ואסור בתלמוד תורה