הרב יהודה זולדן

הצעות ללימוד מסכת בבא קמא

א. הצבת מטרה בלימוד מסכת בבא קמא

המטרה הכוללת של לימוד הנושאים השונים במסכת בבא קמא הוא חידוד הרגישות וההתייחסות הערכית לתחומים שבין אדם לגופו ולחברו, בין אדם לרכושו ולרכוש הזולת. "מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין" (ל ע"א). העיסוק בסוגיות נזיקין - חושן משפט, בבקיאות ובעיון, מתקן את מידותיו של האדם, ומאיר לפניו את הדרך כיצד עליו לנהוג, על אדני הצדק שחקק הקב"ה בעולם.

כותב הראי"ה קוק באורות התשובה, פרק יג, ה:

דרך התשובה היותר מקורית וטובה, הנובעת מאור התורה בעולם, היא השינון בחלק דיני ממונות וכל המשפטים שבין אדם לחברו הכלולים אצלנו בלימוד חושן משפט, בכל הבקיאות הגירסאית היותר בהירה, וכל החריפות הישרה והרחבה היותר אפשרית. היא מתקנת את כל מכשולי הלב שבחיים, ומעמידה את הצדק האלוקי על בסיסו הנאמן, ונוטלת את מחץ הספק והנבוכה מתוך הנשמה, ע"י מה שמאירה היא באורה הבהיר את דרך החיים המעשיים.

"והיה אמונת עיתך חוסן ישועות חכמה ודעת" (ישעיהו לג), זהו פסוק הרומז לששת סדרי המשנה. סדר נזיקין הוא "ישועות". הלימוד בו, וההליכה על פי הנלמד, מביא ישועה לאדם ולאנושות כולה.

הראי"ה קוק, עין איה, שבת א עמ' ‎149:[1]

ההדרכה המעשית שבמשפטי תורת אמת הנובעים מעצת ה' העליונה היא משפעת את כח הישועה הכללית היותר גדולה על כל פרט ופרט שבחיים. שכפי הגברת שליטת כח המשפט האלוקי, כן יקטן כח הרשע, האון והתרמית, וכפי מיעוט כוחו בפועל, כן הוא מתמעט מן הלב מעט מעט, ותחתיו נכנסים רגשי המוסר הצדק והיושר.

ב . נושאים ללימוד ועיון ע"פ רשימת פרקים-דפים:

להלן רשימה מומלצת של פרקים - דפים ממסכת בבא קמא ללימוד במסגרת השנה:

פרקים שלמים
פרק הכונס, נה ע"ב - סב ע"ב ‎7.5 דפים מחויבות האדם על רכוש חברו
פרק החובל, פג ע"ב - צג ע"א ‎10 דפים פיצוי על נזקי אדם באדם - נזקי גוף

תחילה או סוף פרק
פרק כיצד הרגל, כו ע"א- כז ע"א ‎1 דף אדם מועד לעולם
פרק המניח, כז ע"א - לג ע"א ‎6 דפים זהירות בדרכים
פרק מרובה, עט ע"א - פג ע"א ‎4.5 דפים תקנות יב"ן, ותקנות חברתיות אחרות
על חלק מהדפים הללו מובאות לקמן הצעות לנושאים ללימוד ולעיון במסגרת הכיתה. נושאים להם היבטים: חינוכיים - אמוניים - מוסריים - משפטיים - למדניים והלכתיים, אותם ניתן ללבן ולברר במהלך הלימוד. המטרה היא לתרגם את הנושאים שבסוגיות הגמרא לאורחות ימינו, וללמוד מהסוגיות בגמרא עקרונות מנחים מבחינה תורנית, המדריכים אותנו כאומה וכפרטים, לאורך כל הדורות עד ימינו, כנתינתם מהר סיני. וכך יהיה הלימוד חי, דינמי, תוסס ואקטואלי.

התייחסנו בעיקר לספרים זמינים (כגון: תחומין), ומאמרים העוסקים בעקרונות הסוגיה, ולא העוסקים במקרים ספציפיים. כמובן שניתן לחפש ולמצוא תשובות ומאמרים נוספים על כל סוגיה. לא התיימרנו להקיף את כל מה שנכתב, אלא לסייע במעט. בסוף רשימת הנושאים מופיעה רשימת ספרים שיצאו בשנים האחרונות וניתן להיעזר בהם לעיון ולהרחבה בנושאים הללו. לעיתים הפננו בהערות לספרים אלו.

אופן רישומם של הנושאים ע"פ קבוצות של דפים, ובצורה כוללנית ולא מפורטת, נועד לתת מבט רחב יותר על הסוגיה ועל תכניה.

ההנחה היא שלא ניתן להרחיב בכל הנושאים, אבל שלפחות במהלך הלימוד בכיתה יוקדשו מספר דקות לכל עניין. על חלק מהסוגיות בודאי שיש מקום להרחיב, הנושאים הללו יכולים לשמש גם כן בסיס לעבודות של תלמידים, במיוחד אם לא דנו בכך במסגרת הכיתה. הוספנו עוד רעיונות לדיון בסוגיות ובנושאים העולים על סדר היום הציבורי - חברתי, שיש להם קשר לנושא ההלכתי בסוגיה.

מבוא למסכת:

ארבעה אבות נזיקין - הגדרות ומאפיינים. (י"ג אבות נזיקין, כ"ד אבות נזיקין).

האיסור להזיק, הקלקול במידות הנפש, הקלקול והפגיעה בבריאה.

פרק שני

א. אדם מועד לעולם (כו ע"א - כז ע"ב)

מבוא: אחריות האדם למעשיו.

אדם שהזיק באונס. השוואה לתחומים שונים: תשלומי נזק צער שבת, ריפוי בשבת, גלות, מלאכת שבת, שחרור עבד - עם זאת שהיה אנוס, יש לו מחויבות לשלם ולפצות.[‎2]

פרק שלישי

ב. אחריות לתקינות רשות הרבים (כח ע"א- ל ע"א)

מבוא: אחריותו ומחויבותו של כל אדם לשמירת תקינות הפרהסיא הציבורית (נזיקין, שבת??). אדם וסביבתו - נורמות של התנהגות חברתית. מחויבות מנהיגי הציבור לדאוג לתקינות הדרכים.

‎1. "לפי שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים", למול הדרישה "איבעי ליה לעיוני ומיזל". התמודדות עם מטרדים צפויים ובלתי צפויים ב: דרך תקינה, בדרך משובשת, בסיבוב, בכביש עמוס, כתם שמן בכביש, כביש רטוב, ועוד.

‎2. "נשברה כדו והזיקה" - נשמטה סחורה מן המשאית לכביש ונגרם נזק. מכונית חונה או תקועה באמצע הדרך בקטע שמסכן אחרים. בין רשלנות לאונס, תגובת בעל הסחורה - המכונית, לאחר שגילה את נזקו, נשמט וברח או נשמט וטיפל.

‎3. "השופך מים ברשות הרבים... מוציא זבלו לרה"ר"- ריכוז פסולת של אתר בניה, גזם וכד' ברחוב, במקום מיועד לכך, וכשלא מקובל לעשות כן.

‎4. מצווה ברשות הרבים שגרמה לנזק - נרות חנוכה, סוכה ברחוב, גזם של סכך, שריפת חמץ וכד'.

ג. זהירות בדרכים, מניעת תאונות דרכים (לא ע"א - לב ע"ב)

מבוא: "כל הדרכים בחזקת סכנה", "דיותר יש לו לשמור שלא יזיק משלא יוזק"- מידת הזהירות, האיפוק והריסון.

‎1. הגדרת הנוהג במכונית ברשלנות כאדם המזיק. תרגום העקרונות שבגמ' למציאות ימינו: תאונות שרשרת, נהיגה במהירות מופרזת, עצירה פתאומית, נהיגה תוך עבירה על חוקי התנועה - אי ציות לתמרורים. נהג עייף או שיכור (=אם שותים לא נוהגים). הרשות למלחמה בתאונות הדרכים לאור ההלכה.[‎3]

‎2. נהיגה במהירות מופרזת לדבר מצווה, לפעילות חיובית. (רץ בערב שבת, לתפילה, לשיעור תורה, לפעילות התנדבות, נהג אמבולנס לאירוע, רופא ברכבו הפרטי לאירוע, למשימה צבאית וכד').

‎3. "מפני שרץ ברשות"- רשות מצווה ורשות בית דין. תפקיד בית הדין - מנהיגי הציבור, לתקן תקנות לנהגים ולהולכי הרגל, והחובה ההלכתית לציית להם.

פרק שישי

שומרים נזקיהם ומחויבותם (נה ע"ב - נט ע"ב)

מבוא: אחריות האדם על חפץ שניתן לו לשמירה.

‎1. מהי רמת השמירה הנדרשת משומר. חובת הזהירות ונקיטת אמצעים מבעוד מועד. מזיק - תחילתו בפשיעה וסופו באונס. מעמיד בהמת חברו על קמת חברו - מקרב את המזיק לניזק.

‎2. שומר אבידה, שומר משנה. החזרת חפץ מבלי ידיעת בעליו. טענת גניבת אונס בשומר ליסטים מזוין.

‎3. בהמה שנפלה לגינה ונהנתה. חשיבות התשלום. התשלום לאדם שמנע נזק מחברו.

ב. נזקי אש (נט ע"ב - סב ע"ב)

מבוא: זהירות מאש

‎1. אחריות במסירת דבר שיש בו סכנה לידי שוטה וקטן. (אש, גפרורים, מכשירים חדים, תרופות מסוכנות, כלי נשק 'הרחק מהישג ידם של ילדים'). מאיזה שלב של "סכנה" מתחייב הבוגר בנזק?

‎2. "זהירות חומר דליק", "אסור לעשן", "אין להבעיר מדורות ביער", ובכל זאת הדליק. אלא שהרוח, מזג האוויר, היטו את האש. חייב או פטור? באילו תנאים? (קשר לסוגיות עקרוניות במסכת: אשו משום חיציו, גרמא בנזיקין, גרמי).

‎3. השוואה בין גדרי מבעיר בשבת ומבעיר בנזיקין.

‎4. "ר' יהודה מחייב נזקי טמון באש". השלכות מעשיות - הפצת וירוס במחשב[‎4], אי ידיעת הנזק הצפוי.[‎5]

‎5. אש חזקה שעברה מחסומים סבירים - על מי האחריות?

ה. גוף מול רכוש - טובת הנאה אישית על חשבון האחר, המציל עצמו ברכוש חברו (ס ע"ב)

מבוא: מחובתו של האדם להימנע מלפגוע ברכושו של האחר.

‎1. האם מותר להציל גוף ברכוש חבר (ע"י השחתתו, גנבתו וכד')? אם כן, האם עליו לשלם או לא? האם עליו לשלם גם כשהיה אנוס, על ידי גויים או מחוסר ברירה אחרת?[‎6]

‎2. "מלך פורץ לו גדר, ואין מוחין בידו" - האם השלטון יכול להפקיע רכוש לצורך הכלל? האם ישנן מגבלות? האם הוא צריך לפצות את הבעלים? (לשם סלילת כבישים - כביש חוצה ישראל על חשבון קרקעות פרטיות, לצורכי מלחמה - "המכונית המגויסת")[‎7]

‎3. גניבה, שימוש או החלפת חפץ בלי רשות בעלים על מנת להחזיר, או על מנת לשלם. "הכל אסור שלא יהיה רגיל בכך"- מה המשמעות? מה המגמה החינוכית - חברתית? (שיחה בפלאפון ע"מ לשלם, ספר ללמוד למבחן, משחק בכדור, נסיעה באופניים ע"מ להחזיר וכד').

פרק שביעי

ו. תקנות חברתיות - במקומות יישוב, בירושלים, ובארץ ישראל (עט ע"ב - פא ע"א, פב ע"ב- פג ע"א)

מבוא: יחס התורה, חז"ל לגידול בעלי חיים. צער בעלי חיים. תקנות חברתיות.

‎1. רצון אישי בגידול בעלי חיים מול טובת הכלל - בהמה דקה בארץ ישראל[‎8], תרנגול בירושלים, חזיר בכל מקום. יישום תקנות אלו היום. (=גידול חזירים, יבוא, פתיחת חנויות לממכר חזיר. התחשבות באוכלוסיה הלא יהודית, בקבוצות שמעוניינות באכילתו).

‎2. גידול בעלי חיים ביתיים - כלבים, חתולים, מכרסמים, תוכים וכד'. השקעה בגידול בעלי חיים או בגידול ילדים.[‎9] גידול כלבים מסוכנים והריגתם ("האמסטף")[‎10], גידול כלבי שמירה - בשל גנבים, ביישובי ספר.[‎11]

‎3. תקנות "משום יישוב ארץ ישראל"- קנית בית בשבת, תיקון דרכים לעיר. על מעלת א"י. (תקנות דומות אחרות - מזוזה, קציצת עצים למערכה במקדש, 'שטף נהר זיתיו ונתנם בשדה אחר', 'יורד לשדה חברו ונטעו בלא רשות').

‎4. 'עשרה דברים נאמרו בירושלים' - מעלתה של ירושלים ויישום תקנות אלו (או רובם לפחות) כיום.[‎12]

‎5. חכמה יוונית, לשון יוונית. היחס שבין לימודי קודש ללימודי חול - טבע, מדעים, תרבות גויים, קרובים למלכות[‎13], ועוד.

פרק שמיני

א. אחריות האדם על נזקיו בגופו של חברו (פג ע"ב - פו ע"א)

מבוא: 'עין תחת עין' - ממון. מהי המשמעות החינוכית - רעיונית לכך שהתורה כתבה בכל זאת 'עין תחת עין' ולא כתבה במפורש ממון?[‎14] האיסור להזיק.

‎1. בחברה מתוקנת ובריאה: כיצד על המזיק לתקן את החבלה שהוא גרם לגופו של חברו (מעבר לשאלת התשלום)?

‎2. האם תשלומי חבלה הם: פיצוי, קנס, כופר? מה משמעות ההבדלים?

‎3. היכולת לקנוס כיום - "שליחותייהו קעבדינן", סמכות בתי הדין הרבניים כיום, עיסוקם בדיני ממונות ולא בקנסות.[‎15] בתי דין סמוכים, הפולמוס על חידוש הסמיכה, התנאים לחידוש הסנהדרין בזמננו.[‎16]

‎4. כיצד יש לחשב את אופני התשלום כיום? (אובדן ימי עבודה, אובדן כושר העבודה, ימי אישפוז, תרופות, רופא פרטי או רופא של קופ"ח, בושת וכד').[‎17] מהו הדין כשהניזק מפוצה או משולם ממקורות אחרים? (מבוטח בחברות ביטוח, קופת חולים, מקבל דמי אבטלה, וכד').[‎18]

‎5. "ורפא ירפא"- 'ניתנה רשות לרופא לרפא'[‎19]. על אמונה בה' והליכה לרופאים.[‎20]

ב. אחריות האדם על נזקים נפשיים לחברו - בושת (פו ע"א- פז ע"א; צ ע"א- צא ע"א)

מבוא: פגיעה נפשית, מעמדית, סובייקטיבית- לפי המבייש והמתבייש, לא שיוויונית.

‎1. אופן תשלומי בושת לקטן, ערום, ישן, מת, סומא. הזהירות שלא לבייש אחר: מורה את תלמידו[‎21] , אב את בנו.

‎2. (סומא פטור מכל המצוות - 'גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה'. מחויבות הסומא במצוות).[‎22]

‎3. קנסות למבייש ולמבזה. ביוש במילים או במעשים.[‎23]

ג. נזקי אישים מיוחדים - קטן, בוגרים, אישה, עבד (פז ע"א - צ ע"א)

‎1. נזקים של קטן[‎24], האם חייב להשיב לכשיגדל. מחויבות ההורים על נזקי ילדם הקטן.[‎25] יחס וטיפול בילד עבריין.[‎26]

‎2. חיובים ממוניים של אישה נשואה: כשיש לה נכסים משלה, כשהיא עובדת ומקבלת משכורת, גביה מחסכונותיה, קופות גמל, קרן השתלמות, פנסיה. (תרגום מושגי צאן ברזל - מילוג לזמננו).[‎27]

‎3. החובל בבת קטנה או גדולה של אחרים, למי התשלום. כספי ביטוח - נזקי גוף של קטן בתאונה, למי.

‎4. החובל בבתו או בבנו שלו, גדולים וקטנים, כיצד משלם. במציאות ימינו שההורים מפרנסים את ילדיהם עד גיל מאוחר. תביעות נערים ונערות בוגרים נגד הורה שנהג באלימות כלפיהם (אב שאנס את בתו).

‎5. (מעמדו של גר, אישה - למלוכה. פסול אישה, עבד, גר - לעדות)

‎6. אישה שחבלה בבעלה - כיצד משלמת. (מושגים בכתובה: הכתובה מהי, כתובה דאוריתא, כתובת בנין דכרין)

ד. מחויבות האדם שלא להזיק לגופו ולרכושו (צא ע"א - צב ע"א)

מבוא: גופו של אדם איננו בבעלותו. ערך חייו של אדם וגופו. האיסור על אדם לחבול (ולבייש) את עצמו - היבטים חינוכיים ורעיוניים.

‎1. דיון באפשרויות לחבלה עצמית - פציעה, תענית (שביתת רעב)[‎28], ניתוח פלסטי, חורים באוזניים (פירסינג), תרומת איבר לשם כסף, התאבדות ועוד.[‎29]

‎2. (נזיר, וסגפן - קדוש או חוטא, טיפול במידות או התעלות רוחנית, אידיאל או צורך?)

‎3. אחריות האדם לרכושו ולרכוש הזולת - איסור בל תשחית. (חידוד הרגישות לרכוש החבר או רכוש ציבורי - בישיבה, בסניף, רכוש עירוני וכד').

‎4. (החוטף מצווה לחברו- כיצד מפצים, באילו תנאים, ובזמננו).[‎30]

‎5. באילו תנאים ניתן בכל זאת לפגוע ברכוש, למי, ולצורך מה? (חישוף שטח - קציצת אילנות בשעת מלחמה. לצרכים ציבוריים אחרים - בניית בתים, אזורי תעשיה, בנית טיילת וכד'. איכות הסביבה ושימורה, או פיתוח הארץ - סלילת כביש חוצה ישראל תוך עקירת שדות ומטעים).

ה. על עבירות שבין אדם לחברו (צב ע"א - צג ע"א)

‎1. בקשת מחילה מחבר, המתפלל על חברו.

‎2. הכרת הטוב - 'בור ששתית ממנו מים אל תזרוק לתוכו אבן'. על מסגרת שאדם נהנה ולמד ממנה (בית ספר, ישיבה), על אדם שקיבלת ממנו.

‎3. "מנא הא מילתא דאמרי אינשי"- מקורות ואסמכתאות לאמרות שונות הקשורות לקשר שבין אדם לחברו.

‎4. האיסור להזיק אף לאחר קבלת רשותו של הניזק.

ספרים למסכת בבא קמא וענייני נזיקין

ספרים חדשים יחסית שיש בהם יחודיות למדנית או אקטואלית, או הפניה למקורות:

א. לפי א' ב' של שמות המחברים:

‎1. הרב יעקב ישעי' בלוי, פתחי חושן - נזיקין, ירושלים תשמ"ח.

‎2. הרב יעקב בן ציון, קובץ מראה מקומות במסכתות ב"ק, ב"מ, ב"ב, אוצר הפוסקים, ירושלים תשס"ב.

‎3. הרב שמואל בירנבוים, שערי לימוד (סוגיות במסכת בבא קמא וקידושין), ישיבת כפר הרוא"ה.

‎4. הרב יוסף כי טוב, יוסף דעת- על הדף היומי, ירושלים תשס"ב.

‎5. הרב אהרן ליכטנשטיין, דינא דגרמי, אלון שבות תש"ס.

‎6. הרב יוסף דב סולוביצ'יק, שיעורי הגריד"ס בבא קמא, ניו יורק תשס"א.

‎7. הרב שבתי פרנקל, ספר המפתח - ספר שינויי נוסחאות, בבא קמא, בני ברק התשנ"ו.

‎8. הרב חיים דוד קובלסקי, מאורות הדף היומי - בבא קמא, בני ברק תשס"ב.

‎9. הרב חיים דוד קובלסקי, שיעורי מאורות - בבא קמא פרק א, בני ברק תשס"ד.

‎10. פרופ' אברהם שיינפלד, חוק לישראל - נזיקין (עורך: פרופ' נחום רקובר), ירושלים תשנ"ב.

‎11. הרב צבי שפיץ, משפטי התורה - תשובות לשאלות אקטואליות בדיני ממונות ובין אדם לחברו לפי סדר מסכת בבא קמא, ירושלים תשס"ב.

ב. ליקוטי מאמרים, שיעורים:

‎1. אהל ישעיהו- שיעורים של ראשי הישיבות (עורך: הרב הלל מן), בני ברק תשס"א.

‎2. משכיות כסף, בבא קמא פרק א, ישיבת הסדר מעלות יעקב, מעלות תשנ"ד.


[‎1] ראה עוד: הראי"ה קוק, "פתיחה למסכת בבא קמא", תחומין, ז (תשמ"ו), עמ' ‎273.

[‎2] הרב אברהם צבי שינפלד, "חובת הניזק למנוע נזק", תחומין, יא (תשנ"א), עמ' ‎368361.

[‎3] שי וינר, ובלכתך בדרך - עיון הלכתי ואמוני בנושא זהירות בדרכים, נוה צוף תשס"ג. הרב יועזר אריאל, "חוקי התנועה ופיצויים על תאונות", תחומין, יט (תשנ"ט), עמ' ‎272-258; הנ"ל, "פיצויים על תאונות ונזקים לרכב", קובץ הציונות הדתית, תשס"ב, עמ' ‎488-481.

[‎4] הרב שלמה דיכובסקי, "האינטרנט בהלכה", תחומין, כב (תשס"ב), עמ' ‎333-325; הרב אהרן בק, "הפצת וירוס מחשבים", תחומין, כד (תשס"ד), עמ' ‎109-102.

[‎5] הרב יועזר אריאל, "מזיק חפץ נסתר", תורת המשפט, עמ' ‎107-97.

[‎6] הרב יצחק ידידיה פרנקל, "פליט השואה שהציל עצמו בממון אחיו", תחומין, א (תשל"ט), עמ' ‎303; הרב הלל יצחק הלוי, "מציל עצמו בממון חבירו", משפטי הלוי, א, עמ' עג- קד. (משטרה שברה דלת מכונית מחשש למטען חבלה; אדם הרג כלב שהפריע לנהג אוטובוס במהלך נסיעה, ועוד).

[‎7] הרב יצחק בלאו בספר זה. הרב יהונתן שמחה בלס, "פיצויי מפגעי ממון וסביבה", התורה והארץ, ה (תש"ס), עמ' ‎290-277; הרב יעקב אריאל, "פיצויים על הפקעת קרקעות", שם, עמ' ‎295-291; הנ"ל, באהלה של תורה, ד, עמ' ‎177-173; הרב דב ליאור, "סמכות הממשלה להפקעת אדמות לצורך סלילת כבישים", התורה והארץ, ה (תש"ס), עמ' ‎297-296; מאורות הדף היומי - בבא קמא, עמ' סו-סז; הרב יהודה זולדן, "תיקון הדרכים - באחריות מי?", מלכות יהודה וישראל, עמ' ‎267-259.

[‎8] הרב זלמן נחמיה גולדברג, "גידול בהמה דקה ביישוב מרוחק", תחומין, יז (תשנ"ז), עמ' ‎81.

[‎9] הרב יצחק נחמן אשכולי, "גידול בעלי חיים לשעשוע", צער בעלי חיים, עמ' ‎242-221; הרב משה ביתן, "החזקתן של חיות מחמד", קובץ הציונות הדתית, תש"ס, עמ' ‎135-130.

[‎10] הרב יצחק נחמן אשכולי, "הריגת בעלי חיים מזיקים", צער בעלי חיים, עמ' ‎178-158.

[‎11] הרב צבי יהודה בן יעקב, "סמכות בית הדין בזמן הזה לדון דיני נזיקין- כלב שנשך", משפטיך ליעקב, ב, עמ' תא-תיא; הרב הלל יצחק הלוי, "הרעלת בעלי חיים מזיקים", משפטי הלוי, א, עמ' רט-רל; משפטי התורה סימן טז. הרב יצחק בלאו בספר זה.

[‎12] הרב יחיאל מיכל טיקוצ'נסקי, עיר הקדש והמקדש חלק ג, פרקים יא-יד.

[‎13] הרב יהודה זולדן, "היתרי הלכה לקרובים למלכות", מלכות יהודה וישראל, עמ' ‎199-187.

[‎14] שיחות הרב צבי יהודה, שמות, עמ' ‎235-234; חזון איש קובץ אגרות, חלק ג, פב.

[‎15] הרב צבי יהודה בן יעקב, "סמכות בית הדין בזמן הזה לדון דיני נזיקין", משפטיך ליעקב, ב, עמ' תא-תיא.

[‎16] הרב יחיאל מיכל טיקוצ'נסקי, עיר הקדש והמקדש חלק ד פרק טז. הרב יהודה לייב מימון, חידוש הסנהדרין במדינתנו המחודשת. הרב שאול ישראלי, עמוד הימיני, סימן ג.

[‎17] סוגיות אילו הם התשתית ההלכתית של פוליסות ביטוח לנזקי גוף ("אבנר"). להלן ספר שלם שעוסק בזה: הרב מנחם סליי, הביטוח בהלכה.

[‎18] חלק ניכר מהסוגיות בפרק שמיני הם התשתית לחישוב פיצויי הביטוח כיום. על כל אלה בספרו של הרב מנחם סליי, הביטוח בהלכה. הרב מאיר פרימן, "החובל במבוטח בביטוח רפואי", תחומין, כג (תשס"ג), עמ' ‎274-268.

[‎19] הרב יעקב אריאל, "ניתוח אדם בעל כרחו", באהלה של תורה, א.

[‎20] הרב פרופ' אברהם שטינברג, אינצקלופדיה הלכתית רפואית, חלק ב עמ' ‎446-443, חלק ו עמ' ‎194-184; הרב דוד לאו, "אחריות רופא לנזקי טיפולו", תחומין, טז (תשנ"ו), עמ' ‎197-187.

[‎21] הרב אברהם שרמן, "אלימות הורים ומורים", תחומין, טז (תשנ"ו), עמ' ‎168-160.

[‎22] הרב פרופ' אברהם שטינברג, "העיור בהשקפת היהדות", תחומין, ג (תשמ"ב), עמ' ‎228-186.

[‎23] הרב צבי ליפשיץ, "פיצוי על בושת דברים", תחומין, טז (תשנ"ו), עמ' ‎391-381.

[‎24] הרב זלמן נחמיה גולדברג, "קטן שהזיק במשחקי כדור", תחומין, יח (תשנ"ח), עמ' ‎51-48; פרופ' אברהם שיינפלד, "קטין שהזיק" נזיקין, עמ' ‎38-36.

[‎25] הרב צבי יהודה בן יעקב, "נזקי ממון בתאונות דרכים", משפטיך ליעקב, ד, עמ' שכד- שכז.

[‎26] הרב אפרים קורנגוט, "מעשי עבריינות של ילדים קטנים", אור יחזקאל, עמ' ‎284-280.

[‎27] הרב שלמה דייכובסקי, "תביעת מזונות מקופות גמל", תחומין ט (תשמ"ח), עמ' ‎34; הרב יועזר אריאל, "זכויות הבעל בהטבות ותגמולים של אשתו", תחומין, טז (תשנ"ו), עמ' ‎111-102.

[‎28] הרב יהודה זולדן, "שביתת רעב", תחומין, טז (תשנ"ו), עמ' ‎290-273; הרב מנחם פליקס, ""ואעפ"כ שביתת רעב", שם, עמ' ‎295-291.

[‎29] מכירת איברים: הרב יעקב אריאל, "מכירת איברים להשתלה", באהלה של תורה, א, עמ' ‎490-483; הרב יעקב אריאל מאמר בנושא: "גניבת ביציות מגופה של אשה" תחומין, כא (תשס"א), עמ' ‎107-100; מיכאל ויגודה, (המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בתחום המשפט העברי), "מכירת איברים" - חוו"ד מפורסמת באתר דעת ובאתר משרד המשפטים; הרב יצחק זילברשטיין, "מכירת כליה לפרעון חובות", יתד נאמן, מוסף, כ"ז טבת תשנ"ה; הרב ישראל מאיר לאו, "מכירת איברים להשתלה", תחומין, יח (תשנ"ח), עמ' ‎136-125; פרופ' אברהם שטיינברג, "תמורה עבור תרומת איברים היבטיים אתיים והלכתיים", קובץ הציונות הדתית, תשס"א, עמ' ‎441-417; הרב אברהם שרמן, "תרומת איברים למטרת רווח כספי", תחומין, כ (תש"ס) עמ' ‎362-353.

[‎30] קצות החושן סימן שפב ס"ק ד. ר"י מלוניל כאן.